Alive

מושגים

לשמור על איזון

כדי לחיות בהרמוניה בחיינו הזוגיים, החברתיים והתעסוקתיים נדרשת מאיתנו היכולת לשמור על איזון בין התגובות הרגשיות המידיות לבין התגובות הרציונליות. אנו פועלים באופן מיטבי כאשר שתי המערכות הקורטיקלית (קליפתית) והלימבית (המוח הרגשי) פועלות בהרמוניה.
הביטוי של הרמוניה מושלמת בין המוח הרגשי לקוגנטיבי הוא "flow" – זרימה, הבסיס לחוויה של "אני נמצא היכן שאני רוצה להיות בחיים שלי".

שני המוחות- הקוגנטיבי והרגשי

המוח הקוגנטיבי- מודע, רציונלי ומופנה לעולם החיצוני. הוא מרכיב חיוני אשר אחראי על הקשב, ריכוז, תכנון, מחשבה והתנהגות מוסרית. מפקח על תשומת לב מודעת ועל היכולת למתן תגובות רגשיות טרם הן יוצאות משליטה. ויסות הרגשות באמצעות המחשבה הוא כלי חשוב אך כאשר נעשה בו שימוש מוגזם, מתגבש אדם בעל "השטחה" רגשית, ויש לכך השלכות חמורות על הבריאות.
המוח הרגשי- השכבות העמוקות במוח, לא מודע, עסוק בהשרדות ולפני הכל הוא מחובר לגוף. הרגשות הינם חוויה מודעת של מכלול רחב של תגובות פיזיולוגיות המפקחות על פעילות המערכת הביולוגית בגוף בהתאם לדרישות הסביבה הפנימית והחיצונית.
מכאן עולה, כי המוח הרגשי קרוב יותר לגוף משהוא קרוב למוח הקוגנטיבי. קשרים רגשיים, ואפילו קשרים אחרים בחברה בעלי מרכיב פיזי חזק. מסיבה זו, לרוב קל יותר להגיע לרגשות באמצעות הגוף, נתיבי הגישה הגופניים למוח הרגשי ישירים יותר ולרוב בעלי עוצמה רבה יותר מהמחשבה ומהדיבור.
המוח הרגשי מצוי בכוננות מתמדת, הוא מפקח על הסביבה, ברקע. כאשר הוא מאתר סכנה או הזדמנות יוצאת מן הכלל מבחינת ההשרדות- בן/בת זוג פוטנציאלים, שטח מחייה, הון ממשי- הוא מפעיל מיד מצב חירום המבטל תוך כמה אלפיות השנייה את הפעילות המוחית הקוגנטיבית.
מצבי מתח ותשישות רגשית מובילים לשליטה של המוח הרגשי על התפקוד המנטלי, לאיבוד שליטה בזרם המחשבות וחוסר יכולת לפעול לטובת העצמי. אנו חשים רגשות בגוף, לא בראש, משפטים כמו "הבטן שלי מתהפכת", "אכלתי את הלב", מתארים באופן אוטנטי רגשות אלה.
דוגמא נפוצה מהעולם הרפואי למקרים של קצר רגשי, תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD)בעקבות טראומה חמורה המוח מפעיל את מצב החירום לעיתים קרובות מדי, גם כאשר אין כל סכנה.

קשר מוח-לב

היחסים בין המוח ללב הם דו-סטריים, כאשר התפקוד המוחי הרגשי משתבש, הלב מותש וסובל בכל רגע, ושליטה בקצב הלב משפיעה על המוח הרגשי.
מחקרים שונים קבעו כי רגשות שליליים, כעס, חרדה, עצב, דאגה גורמים להשתנות קצב הלב ולחוסר סדירות פיזיולוגית. לעומת זאת, רגשות חיוביים, שמחה, אהבה, מעודדים אחידות וסדירות בריאה בקצב מערכת העצבים המרכזית וחלקים אורגניים.

המסקנה

לנסות לשלוט בנסיבות הפנימיות, בפיזיולוגיה, וכך להגדיל את הקוהרנטיות, אוטומטיות וההרגשה הטובה. ולהפסיק לצפות לשינויים חיצוניים ונסיבות אידיאליות.

כיצד ניתן לשלוט בקוהרנטיות?

על מסך מחשב ניתן לראות כיצד הלב שלנו מביא את עצמו לידי קוהורנטיות. לאחר תרגול, מטופלים מדווחים על ירידה משמעותית בחרדות וכן בדפיקות הלב והתקפי הפאניקה.

מחקרים מוכיחים את היעילות הקלינית של גישה זו:

EMDR

Eye Movement Desensitization and Reprocessing
לקריאה אודות שיטה זו – לחצו כאן